תנ"ך על הפרק - שמות כז - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

שמות כז

77 / 929
היום

הפרק

תבנית מזבח העולה, תבנית החצר, ציווי העלאת נר תמיד

וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חָמֵשׁ֩ אַמּ֨וֹת אֹ֜רֶךְ וְחָמֵ֧שׁ אַמּ֣וֹת רֹ֗חַב רָב֤וּעַ יִהְיֶה֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת קֹמָתֽוֹ׃וְעָשִׂ֣יתָ קַרְנֹתָ֗יו עַ֚ל אַרְבַּ֣ע פִּנֹּתָ֔יו מִמֶּ֖נּוּ תִּהְיֶ֣יןָ קַרְנֹתָ֑יו וְצִפִּיתָ֥ אֹת֖וֹ נְחֹֽשֶׁת׃וְעָשִׂ֤יתָ סִּֽירֹתָיו֙ לְדַשְּׁנ֔וֹ וְיָעָיו֙ וּמִזְרְקֹתָ֔יו וּמִזְלְגֹתָ֖יו וּמַחְתֹּתָ֑יו לְכָל־כֵּלָ֖יו תַּעֲשֶׂ֥ה נְחֹֽשֶׁת׃וְעָשִׂ֤יתָ לּוֹ֙ מִכְבָּ֔ר מַעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת וְעָשִׂ֣יתָ עַל־הָרֶ֗שֶׁת אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת נְחֹ֔שֶׁת עַ֖ל אַרְבַּ֥ע קְצוֹתָֽיו׃וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֗הּ תַּ֛חַת כַּרְכֹּ֥ב הַמִּזְבֵּ֖חַ מִלְּמָ֑טָּה וְהָיְתָ֣ה הָרֶ֔שֶׁת עַ֖ד חֲצִ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃וְעָשִׂ֤יתָ בַדִּים֙ לַמִּזְבֵּ֔חַ בַּדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃וְהוּבָ֥א אֶת־בַּדָּ֖יו בַּטַּבָּעֹ֑ת וְהָי֣וּ הַבַּדִּ֗ים עַל־שְׁתֵּ֛י צַלְעֹ֥ת הַמִּזְבֵּ֖חַ בִּשְׂאֵ֥ת אֹתֽוֹ׃נְב֥וּב לֻחֹ֖ת תַּעֲשֶׂ֣ה אֹת֑וֹ כַּאֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֥ה אֹתְךָ֛ בָּהָ֖ר כֵּ֥ן יַעֲשֽׂוּ׃וְעָשִׂ֕יתָ אֵ֖ת חֲצַ֣ר הַמִּשְׁכָּ֑ן לִפְאַ֣ת נֶֽגֶב־תֵּ֠ימָנָה קְלָעִ֨ים לֶחָצֵ֜ר שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר מֵאָ֤ה בָֽאַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ לַפֵּאָ֖ה הָאֶחָֽת׃וְעַמֻּדָ֣יו עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָעַמֻּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃וְכֵ֨ן לִפְאַ֤ת צָפוֹן֙ בָּאֹ֔רֶךְ קְלָעִ֖ים מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְועמדווְעַמּוּדָ֣יועֶשְׂרִ֗ים וְאַדְנֵיהֶ֤ם עֶשְׂרִים֙ נְחֹ֔שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמֻּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃וְרֹ֤חַב הֶֽחָצֵר֙ לִפְאַת־יָ֔ם קְלָעִ֖ים חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה עַמֻּדֵיהֶ֣ם עֲשָׂרָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָֽה׃וְרֹ֣חַב הֶֽחָצֵ֗ר לִפְאַ֛ת קֵ֥דְמָה מִזְרָ֖חָה חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃וַחֲמֵ֨שׁ עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֛ה קְלָעִ֖ים לַכָּתֵ֑ף עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃וְלַכָּתֵף֙ הַשֵּׁנִ֔ית חְמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה קְלָעִ֑ים עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃וּלְשַׁ֨עַר הֶֽחָצֵ֜ר מָסָ֣ךְ ׀ עֶשְׂרִ֣ים אַמָּ֗ה תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן וְתוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָ֖ר מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑ם עַמֻּֽדֵיהֶם֙ אַרְבָּעָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם אַרְבָּעָֽה׃כָּל־עַמּוּדֵ֨י הֶֽחָצֵ֤ר סָבִיב֙ מְחֻשָּׁקִ֣ים כֶּ֔סֶף וָוֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף וְאַדְנֵיהֶ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃אֹ֣רֶךְ הֶֽחָצֵר֩ מֵאָ֨ה בָֽאַמָּ֜ה וְרֹ֣חַב ׀ חֲמִשִּׁ֣ים בַּחֲמִשִּׁ֗ים וְקֹמָ֛ה חָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר וְאַדְנֵיהֶ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃לְכֹל֙ כְּלֵ֣י הַמִּשְׁכָּ֔ן בְּכֹ֖ל עֲבֹדָת֑וֹ וְכָל־יְתֵדֹתָ֛יו וְכָל־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר נְחֹֽשֶׁת׃וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵד֩ מִח֨וּץ לַפָּרֹ֜כֶת אֲשֶׁ֣ר עַל־הָעֵדֻ֗ת יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו מֵעֶ֥רֶב עַד־בֹּ֖קֶר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹ֣רֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

וכל יתדות החצר נחשת. וסמיך ליה הדלקת הנרות רמז לנרות חנוכה נחשת ר"ת נר חנוכה שמאל תדליק וסמיך ליה שמן זית כי הוא מצוה מן המובחר. רבינו אפרים ז"ל: ואתה תצוה את בני ישראל. אמרו רז"ל דבפרשה זו לא נזכר משה משום שאמר מחני נא מספרך אשר כתבת ונתקיים מיהא שלא נזכר שמו בפרשה זו. ואפשר דיען דמרע"ה מסר עצמו להצלת ישראל והפליא לעשות בעידן רתחא. לכן דיבורו נתקיים איזה דבר שלא נזכר שמו בפרשה זו. וגם זה המעט לכבוד מרע"ה נאמרה פרשה זו בלשון הזה ואתה תצוה דנראה שזאת הפרשה היא סיום פרשת תרומה ואינה פרשה בפני עצמה אלא היא מחוברת עם פרשת תרומה וכבר נזכר כמה זמני שמו הטוב בפרשת תרומה. ועל פי זה אפשר לישב חקירה גדולה כי אמרו רז"ל בזהר ובמדרשים כי הפרשיות הם ג"ן פרשיות. והרב עיר וקדיש מהר"ם זכות ז"ל הוקשה לו דהם נ"ד פרשיות והרב החסיד מהר"ש אבוהב ז"ל תירץ דפרשת וזאת הברכה דל מהכא דנקראת בשמחת תורה ועל הרוב הוא בחול ואינה כשאר פרשיות שנקראות בשבתות עכ"ד ולא ריוה צמאונינו בזה ואינו טעם מספיק. אמנם לפי האמור דלכבוד מרע"ה רצה הקב"ה דפרשת תצוה נחשבת בסיום פרשת תרומה י"ל דהיינו דאמרו רז"ל שהם ג"ן פרשיות דתרומה ותצוה נחשבות אחת ובמ"א כתבתי עוד בזה גם ברמז הכתוב זה כתבתי בעניותי באורך בקונטריס אהבת דוד סוף דרוש י"ד בס"ד: למאור. ולא למאור לרמוז כי כאורו אז אורו עתה לא נתחדש דבר. או כנגד המאור שהארתי לישראל גם הם יאירו לי ע"ד למעשה ידיך תכסוף. או שהוציאו שמן זית בצוואת יעקב אע"ה והיה ידוע להם כי אמר והיה אלהים עמכם. מחוץ לפרוכת קשה דפשיטא לא ידלק אלא במנורה המונחת שם ואין זה מענין ההדלקה. אך כיון שאין האור בפנים אלא בחוץ משם תראה כי אין ההדלקה לצורכי. מערב עד בקר הכתוב רומז לשני זמנים זמן הזכות להעלות נר תמיד בימי שמעון הצדיק אבל אח"כ מערב עד בקר לבד. חקת עולם קשה וי"ל חוזר לכהונה כמ"ש בתנחומא חביב עלי נרות כחוקות שמים היינו חוקות עולם. או כמ"ש בתנחומא נסים היה במנורה שלא היה כבה מר"ה עד ר"ה זהו חקת עולם. ובזה יובן מ"ש רז"ל שאמר הקב"ה לאהרן לגדולה מזו אתה מוכן כי היה בו נס גדול ונתקשה בו הרמב"ן ז"ל פרשת בהעלותך אלא שיקשה וכי בטלה מצות הדלקה ואולי לא היה זה אלא בנר מערבי או י"ל שהשמן היה קיים והיה מקיים הדלקה בחילוף פתילה חדשה. הרב הגדול מהר"ר וידאל צרפתי בפירושו כ"י: להעלות נר תמיד. כל הפרשה הזו פירשה רבינו אפרים ז"ל בפירושו כ"י על התורה והוא ז"ל האריך ואני הדל ארדוף אציג דבריו ז"ל בקיצור נמרץ. ויקחו אליך אין קיחה אלא תורה שנאמר כי לקח טוב אליך שנקראת על שמך שמן דברי תורה שנוחין כשמן זך כמנין א"ב מנצפ"ך כתית ת"ח שמכתתין רגליהן למקום תורה להעלות נר תמיד להעלות נשמתם באהל מועד ב"כ וב"מ מחוץ לפרוכת תורה שבע"פ אשר על העדות כל המשנה עדות על תורה שבכתב יערוך אותו אהרן זה גדול הדור דכתיב יקרה הוא מפנינים מכ"ג ובניו אלו התלמידים מערב עד בקר על שם והגית בו יומם ולילה לפני ה' שכינה שרויה ביניהם חקת עולם על שם לא תשכח מפי זרעו זהו תורף דבריו בקצור. ואפשר לרמוז על העשירים שיכולים לקנות התורה וידוע כי כל ת"ח גדול יש בו ניצוץ משה רבינו ע"ה וזאת העצה לעשירים ישתתפו עם חכם גדול כיששכר וזבולון וזה רמז ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך לשון קנין שיקנו לת"ח גדול שנקרא על שמך כמ"ש רבינו האר"י ז"ל דהיינו מאי דקאמר בש"ס לפעמים משה שפיר קאמר דכל חכם גדול מאיר בו ניצוץ משה רבינו ונקרא משה וזהו לזכות לתורה הנמשלה לשמן כמו שהאריך רבינו אפרים ז"ל בפירושו גם שמן גימטריא שמים זית גימטריא עמו ברחמים עם הכולל כלומר שהקדוש ברוך הוא מן שמים נתנה לישראל עמו ברחמים ועיקרה ז"ך אותיות ואינה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה להאיר נשמתו וזהו כתית למאור. והעשיר יכול לקנות התורה שילמוד לא מה שלמד כבר כמ"ש על הלל ושבנא וז"ש להעלות נר תמיד להבא וכלפי החכם הגדול שנשתתף עם העשיר אמר באהל מועד יערוך אותו אהרן רמז דיעביד עובדא דאהרן להרבות שלום ובשתים ועלתה לו הוא משה ואהרן משה על ניצוץ קדוש אשר בקרבו אור בו ואהרן רב חסד מטה ורוב ש' מחוץ לפרוכת וכו' כמו שפירש רבינו אפרים ז"ל:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך